"אמור לנו מי אתה וניקח אותך לשם" - טיולים אישיים עם אבני דרך
רעיונות למקומות וטיולים שמתאימים לכם, לילדים, לאורחים מחול, לאנשי עסקים שמבקרים את הארגון שלכם , לעונות השנה, אל אנשים מעניינים שחיים כאן , לפינות טבע נסתרות , למסעדות ייחודיות, לאטרקציות מרתקות ועוד
חודש לאחר פרוץ המאורעות, ב-19 למאי, נולד נמל תל-אביב. האנייה הראשונה, האנייה 'צ'טוורטי' נושאת מטען שקי מלט, עגנה בלב ים מול מזח העץ. רב החובל זאב הים, ניהל את הפריקה בים, הוא התקרב אל האנייה בסירת מנוע ובסירה רגילה אליהן נפרק מטען שקי המלט באיטיות. הסירות עם שקי המלט לא יכלו להתקרב אל החוף, "ושק המלט הראשון נישא על כתפיו של סבל עברי אל החוף של העיר העברית" לקול שירת 'התקווה' של הקהל שליווה בהתרגשות את העמסת השקים על המשאיות. שני השקים הראשונים שנפרקו בחוף תל-אביב הוצגו לימים במוזיאון תל-אביב בבית דיזנגוף. פתיחת נמל תל-אביב היתה עבור היישוב קרן האור היחידה בתקופה אפלה זו.
מלון קטה דן הוקם בשנת 1931 ליד חוף הים בתל אביב. השם קטה דן ניתן לו על שם מייסדת המלון, קטה דן (דניאלביץ), בת למשפחה מברלין שנולדה בשנת 1890 ועלתה לארץ ישראל בשנת 1922. לאחר עלייתה פתחה בצפת מלון בשם "אירופה". המלון בצפת היה מקובל על אנשי הממשל המנדטורי והקצינים הבכירים של משטרת המנדט, כמו על הנהגת היישוב היהודי. המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק וראש העיר של תל אביב מאיר דיזנגוף היו בין אורחי המלון. דיזנגוף שכנע את קטה דן (דניאלביץ') לפתוח מלון בתל אביב, ובשנת 1931 היא רכשה לשם כך מגרש פינתי ברחוב הירקון 97. חברתה, האדריכליתלוטה כהן, תכננה במקום את בניין מלון קטה דן בסגנון הבאוהאוס, אשר החל לפעול בשנת 1933
במלון היו 14 חדרים ובמשך הזמן נוספו עוד שבעה חדרים. במלונה בצפת נהגה קטה דן (דניאלביץ') להביא אירועי בידור קלילים, לרבות רקדניות בטן שהובאו מביירות. לעומת זאת בתל אביב נהגה באופן סולידי והמלון שימש מקום מפגש לקהילת העולים מגרמניה וממרכז אירופה ולאנשי הנהלת הסוכנות היהודית. האטרקציה של המלון הייתה המרפסת הגדולה שנשקפה אל חוף הים ואל נמל יפו. חדר האוכל של המלון נפתח למרפסת.
הביטוי מופיע לראשונה בנאומו של ד"ר מקס נורדאו בקונגרס הציוני השני ב-1898, שבו קרא לעיצובו של יהודי מסוג חדש בעל עוצמה נפשית וגופנית.
ד"ר מקס נורדאו - סגנו של בנימין זאב הרצל ואביה הרוחני של תנועת מכבי עולמי - נאם בקונגרס הציוני השני ב-1898. בנאומו דיבר על "יהדות השרירים" וקרא לבני העם היהודי שבתפוצות להתחיל להתעמל כדי לשפר את תחושת המסוגלות שלהם כיחידים וכעם. בנאומו דיבר נורדאו על הצורך בעיצובו של יהודי מסוג חדש, בעל עוצמה נפשית וגופנית, שבכוחו להגשים את יעדי הציונות. לשיטתו של ד"ר נורדאו, זקיפות הקומה של הגוף היהודי באמצעות הצטיינות בספורט תסלול עבור היהודים דרך משולי החברה אל מרכזה.
